ניוון מקולרי גילי - מחלת רשתית הפוגעת בראייה
ניוון מקולרי גילי (נמ"ג)
Age-related Macular Degeneration
רציתי לדבר אתכם היום על המחלה , בה' הידיעה שפוגעת ברשתית , וגורמת לכל כך הרבה אנשים בארץ ובעולם לאבד את ראייתם . לעתים מדובר בהתדרדרות מהירה מאוד ולעתים התדרדרות הדרגתית, אך לרוב האנשים היא משפיעה בצורה משמעותית מאוד על איכות החיים.
ניוון מקולרי גילי (AMD) הינה הסיבה השכיחה ביותר לאבדן ראייה חמור באנשים מעל גיל 50 שנה, בעולם המערבי. שכיחות המחלה עולה עם הגיל. המקולה הינה האיזור במרכז הרשתית האחראי על ראייה מרכזית: היכולת לקרוא, לראות בנהיגה, לזהות פנים, וכל פעילות המצריכה ראייה מדויקת אחרת מתבצעת דרך המקולה אשר מרכזה הוא הפוביאה ‘‘הכתם הצהוב’‘.
ישנן שתי צורות של ניוון מקולרי גילי: הצורה היבשה והצורה הרטובה. מעריכים, שכ-10-20% מכלל הסובלים מהמחלה, לוקים בצורה הרטובה של המחלה, צורה האחראית ל-90% מהמקרים של איבוד ראייה חמור ממחלה זו. יש לציין כי לעתים קיים איבוד ראייה משמעותי גם בצורה היבשה של המחלה, אך זאת בשכיחות נמוכה יותר.
גורמי סיכון : גורם הסיכון העיקרי למחלה הוא כמובן הגיל. כמו כן במחקרים חדשים נתגלו גורמי סיכון נוספים: עישון סיגריות, יתר לחץ דם, מחלות לב, מין נשי ואף תורשה.
ניוון ‘‘רטוב’‘ של הרשתית בעין אחת נחשב כמהווה מקדם להתפתחות ניוון הרשתית גם בעין השנייה: יש מעל 40% סיכוי לפתח כלי דם חולים בעין השנייה תוך 5 שנים מאז שהמחלה מתחילה בעין הראשונה. המקולה, או הכתם הצהוב, הינו אזור מצומצם ברשתית העין, שבו מרוכזים התאים האחראים על ראייה באור. באזור זה מתרכזות קרני האור כאשר העין מתבוננת ישר, בדומה לפילם שבמצלמה, וקולטת דמות דרך העדשה. כאשר מקולה ניזוקה, החלק המרכזי של הדמות נראה מטושטש ולא ברור.
אך הדמות שמסביב לאזור זה נראית ברורה יותר. האזור ההיקפי בדרך כלל לא נפגע ומסיבה זאת, ניוון של המקולה כשלעצמה אינה גורם לעיוורון מוחלט! ניוון מרכז הראייה מתרחש כאשר תאי הרשתית, האחראים לראייה החדה, נהרסים בגלל הצטברות נוזל בצקתי, דמי או שניהם באזור הזה.
לעתים תהליך ההרס מתרחש בצורה ה"יבשה", כלומר ללא הצטברות של הנוזל. סוג זה נפוץ יותר.
כמו שציינתי קודם, קצב השינויים בראייה יכול להיות איטי או מהיר. הוא יכול להתרחש בכל גיל, אך שכיחות התופעה גבוהה בגיל הזקנה.
סימפטומים, טיפול ודרכי הסתגלות
ניוון של המקולה מלווה בסימפטומים שונים אצל אנשים שונים. הדבר תלוי בהיקף הפגיעה, עצמתה, ודרך הסתגלותו של הפרט. בשלבים מוקדמים של המחלה הדבר משפיע מעט על התפקוד, במיוחד כאשר קיימת עין אחת תקינה. כאשר הפגיעה מתרחשת בשתי העיניים היא תתבטא בצורה תפקודית לטווח הקרוב: המטופל יחוש טשטוש בראייה של חומר כתוב, לפעמים קווים או עמודים ברחוב ישרים יראו פתאום מעוותים, קושי בזיהוי תווי פנים, יחוו ראייה לא חדה ונקייה ולעתים גם הבחנת הצבעים מתעמעמת.
הטיפול הרפואי שהוכח עד היום כיעיל במחלה הוא מתן זריקות לתוך העין. טיפול זה מתאים לסוג "הרטוב" ולא לסוג ה"יבש" של המחלה. מטרת הזריקות למנוע גידול לא מבוקר של כלי הדם שמתחת לרשתית ולהפחית את ההרס במרכז הראייה. כמו כן לספוג את הבצקת שנוצרה מתחת למקולה.
לאחר הטיפול הרפואי במחלה , עומדות בפני אדם זה אפשרויות שיקום שונות של הראייה. ברוב המקרים ניתן, בעזרת עזרי ראייה שונים לאפשר למטופל לחזור לתפקד בצורה טובה יותר בחיי היומיום: לחזור לקרוא, לצפות בטלוויזיה , לשחק קלפים , לזהות תווי פנים ברחוב. על המטופל להגיע לבדיקה אצל אופטומטריסט מומחה לראייה ירודה על מנת שהוא יוכל לאבחן ולהתאים לאותו אדם , בהתאם לשרידי הראייה שלו את הפתרון המיטבי עבורו.
התאמה נכונה ומדויקת של עזרי ראייה יכולה להשיב לאדם את תחושת העצמאות והמסוגלות , ולשפר את איכות חייו.
#רשתית #ניווןרשתית #רשתיתהעין #ניווןמקולריגילי #אובדןראייה #עזריראייה
